איך עושים משפחה עם שני אבות?

פוסט אורח מאת שוש פנקס, שמספרת איך נולד הספר שכתבה – "האבאים של גל ונועה".

גל ונועה, נכדותיי , נולדו ב – 30  לאוגוסט 2010  בעיר מומביי שבהודו בתהליך של פונדקאות. סערת הרגשות והשמחה שליוותה אותי עם לידתן, הייתה מעורבת בדאגה ומחשבות של מה ואיך יהיה. ככל שחלף הזמן, העסיקה אותי יותר ויותר המחשבה מה יספרו להן אבותיהן, בבוא היום, כשתשאלנה איך באו לעולם. תהיתי ביני לביני, מה אספר להן אני ומה שלא פחות חשוב, מה תהיה תגובת הגננות, ילדי הגן או הוריהם, כשיבינו שלגל ונועה אין אמא ויש להן שני אבות.

רציתי למנוע גמגום או מבוכה ואולי אפילו ניסיון להתחמק מלדבר על הנושא. מאחר שלא מצאתי תשובה מניחה את הדעת בספרות הילדים הקיימת, החלטתי לכתוב ספר שיתאר בצורה אותנטית את התהליך, כפי שהתרחש במציאות של בני איתי ובן-זוגו יואב, החל ברגע שבו קיבלו החלטה להביא ילדים לעולם בתהליך של פונדקאות. הבעיה, בשלב הראשון, הייתה איך להעביר את המסר בצורה מובנת ולא מתנצלת, איך להסביר לילדים מה שהרבה מבוגרים עדיין מתקשים להבין ואיך, בד בבד, גם לא להימנע מהצגת הקושי. פשוט – זה לא היה.

את ההשראה קבלתי ממשחק ילדים שהתנהל בביתי, באחת השבתות בה אירחתי בני משפחה עם בנות בגילאי שנה ורבע עד חמש. הילדות שיחקו באמא ואבא, נכדותיי שהיו אז בנות שנה ורבע היו בסביבה אבל קטנות מידי מכדי לקחת חלק במשחק, ואני נותרתי עם צביטה בלב ועם רעיון לתחילת הספר:

הקונפליקט של הילדים בגן הסתיים בהצעה של התאומות, להן יש אבא ואבא, ללמוד מהאבאים שלהן, איך הן באו לעולם ואחר כך לחזור לגן ולספר לכל הילדים. הילדים היו מאד סקרנים ורצו מיד לדעת איך הבנות קוראות לאבאים שלהן ובכלל…

רציתי להדגיש בסיפור שלי שבעצם יש דמיון רב בין כל המשפחות ושגם ילדים שנולדים בתהליך של פונדקאות הם ילדים שבאו מאהבה. וכאן בא סיפור החברות בין האבות, החתונה בקנדה ורמז לכך שהתהליך לא כל כך פשוט. איתי ויואב, הנקראים בפי הבנות, אבאתי ואבאיו, פעילים שנים רבות בקהילה ההומו לסבית, מובילים מאבקים חברתיים ומשפטיים, הם מפורצי הדרך. הם מנווטים את חייהם בראש מורם וחיים חיים מלאים ומספקים עם מה שהטבע חנן אותם ומהווים מודל לצעירים אחרים בקהילתם.

כשהגעתי לפרק המורכב בו רציתי לתת, מה שנקרא, שיעור בחינוך מיני לגיל הרך, הבנתי שבעצם השיעור הזה מיועד דווקא למבוגרים. אותם אנשים שכאשר הם שומעים שהבנות נולדו בהודו, מתפלאים איך הן בלונדיניות או, פוערים פה, כשאומרים להן שהאבות הם ההורים הביולוגיים. כך, עובר הספר מסיפור שמיועד לילדי גיל שלוש ומעלה לסיפור שבא לענות על השאלות, שלא תמיד נשאלות במפורש, ע"י המבוגרים. ילדים מבוגרים יותר וסקרנים יותר, יוכלו לשמוע מפי המספר, גם את כל התורה, בדיוק כמו בספר המיתולוגי שגדלנו עליו – "תינוק בא לעולם".

לסיכום, הספר אמור להשיג מספר מטרות:
לתת הסבר אמיתי ולא מתנצל של תהליך הפונדקאות והקמת המשפחה החדשה.
להגביר את המודעות ללגיטימיות של המשפחות החדשות לחיות חיים מלאים ומספקים, להקים משפחה ולגדל ילדים משלהם.
לתת לילדי המשפחות החדשות לסוגיהן את התחושה שהם שייכים באופן לגיטימיים לחברה הישראלית.
ובאותה הזדמנות גם להראות לחברי הקהילה שיש אור בקצה המנהרה.

הספר מוקדש לאיתי וליואב היקרים, שבראש מורם מתווים את אורחות חייהם ומגדלים את גל ונועה לתפארת.

הספר ניתן לרכישה בכל רשתות הספרים ובחנויות הפרטיות. כמו-כן ניתן לרכשו באתר הוצאת הספרים רימונים, באתר ספרות גאה, ובמהדורה דיגיטלית בהוצאת ספרים מנדלי. מידע נוסף תוכלו למצוא בדף הפייסבוק של האבאים של גל ונועה.

תודה רבה שוש! ברשותך אוסיף כמה מילים: שוש היא מעצבת פנים ומתגוררת עם בן זוגה דובל'ה בתל אביב. את שושל'ה ודובל'ה אני מכירה דרך ההורים שלי. בהיותי אמא לתאומות בעצמי, עקבתי בהתרגשות אחרי פתיתי מידע שקבלתי דרך אמא שלי. שמחתי לשמוע שכל תהליך הפונדקאות עבר בשלום, ושאיתי ויואב מגדלים את הבנות בקלות ובנחת. אני חייבת לומר שקראתי את הספר כמה פעמים ובכל פעם קצת התקשיתי להישאר עם עין יבשה. הספר מרגש וכתוב באופן מקסים ונגיש לילדים. אני בטוחה שכשגל ונועה יגדלו, הן ידעו להעריך איזו סבתא מיוחדת יש להן…

8 תגובות על איך עושים משפחה עם שני אבות?

  1. מאת מבצעים‏:

    וואו,איזה ספר מושקע לנושא כלכך מורכב.
    שיהיה המון בהצלחה בשיווק הספר.

    • מאת שוש‏:

      תודה רבה,
      אכן השקעה רבה, לפחות תשעה ירחי לידה ועם הרבה לילות ללא שינה.
      התלבטויות רבות על כל מילה ועל כל חרוז, כמו כן על כל מבט, תסרוקת, חיוך ושפתיים, באיורים.

  2. כשמוטיבציה חזקה נמצאת אצל אנשים חזקים, הורים וסבים כאחד – מגיעות גל ונועה וגם ספר מקסים וגאה מאד. במהלך לימודי הב.א. שלי בפסיכולוגיה, השתתפתי בקורס מעניין על "הילד המיוחד" שהתייחס לילד להורים גרושים, לילד יתום ולילד מאומץ. ספרים על ילדים "מיוחדים" כמעט ולא היו, והנושא בכלל היה חדש. כיוםן, לאחר כמה עשרות שנים, אין ילדים מיוחדים, כולם מיוחדים, עם האישיות הייחודית שלהם. המודעות לשונות, לרב-גוניות מתפתחת היום, לא מספיק אמנם, ואין כמו ילדים לקבל זאת. אני מאמינה שכמו שהגנת פרחי הבר, החלה מהילדים וצמחה למעלה, כך גם הספר שלך, שוש, והחיים של הילדים ובנותיהם, יעשיר את כולנו. אט אט תגיע הסובלנות. ומבחינת המשפחה שלך, אין כמוך בנתינה!!!! תבורכי !

  3. מאת שוש‏:

    הי,
    תודה ואמן לכל מילה שלך,
    אני מקווה שהספר אכן ישיג את אחת המטרות שלו ויתרום להעלאת המודעות לנושא המשפחה החדשה,
    לחינוך לסובלנות ולקבלת האחר, כישור חיים חשוב ומשמעותי לילדים.

  4. מאת pitoti‏:

    חנה, כתבת מקסים, תודה על התגובה שלך! אני מאוד מתחברת למה שאת אומרת… לפני כמה זמן הייתי בצעדה של האגודה לזכויות האזרח. היה מדהים לראות איך כל מיני אגודות ועמותות שמייצגות מיעוטים שונים מתחברות כולן ביחד, במקום אחד ולמטרה אחת – שכל אחד ואחד יקבל זכויות שוות. כל אחד שונה ומיוחד ועדיין כולנו שווים. ללא ספק ערך שיש לקדש ולקדם 🙂

  5. מאת שוש‏:

    הספר שלי "האבאים של גל ונועה" מונח על הכריות של תאומות אחרות מאי ורומי הגרות בשכונתנו .
    אין דבר משמח מזה ,
    מקווה שיהווה דוגמא להורים אחרים שיקריאו את הספר לילדיהם.
    ומידע אישי, ילדים שיודעים לקרוא מאד נהנים ממנו.

  6. מאת טלי‏:

    שוש כתבת מקסים! בעיני הספר הזה הוא הבעת האמון היפה ביותר שאת יכולה לתת בבנך ובבן זוגו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *