פעילויות לילדים כשקפוא שם בחוץ

פוסט אורח מאת: יונית צוק, שמספרת לנו איך העסיקה בגבורה שתי ילדות במשך שבוע, כשבחוץ, לא סתם קר, פשוט קפוא!

מה אפשר לעשות כשנוחתת עלינו חופשת חורף מרוכזת? או, איך מעסיקים 2 ילדות בבית במשך שבוע שלם מבלי להתחרפן. טוב נו, קצת להתחרפן.

כשרשמתי את תמר לגן המונטסורי בבולטימור ארה"ב, קיבלתי לוח חופשות, שלא היה מבייש אף גן ילדים בארץ. לפחות 4 ימים בחודש הילדה בחופש. כשמדובר ביום חופש פה או יום חופש שם, ההתמודדות היא פשוטה. אבל מה עושים כשמדובר על 7 ימים מלאים? ועוד בחורף? כשיורד שלג, ורק מהמחשבה על יציאה מהבית קופאות הרגליים?

מכינים הכל מראש. באמת. ידעתי שזה מה שהולך להגיע, והכנתי את עצמי מראש. גם תייגתי המון פעילויות בבית בעמוד הפינטרסט שלי, גם חיפשתי רעיונות ברחבי האינטרנט, וככה נזכרתי בפוסט של פיטוטי אודות פעילויות בחורף. מכיוון שהשתמשתי ברעיונות של דנה, וגם בגלל שהוספתי עוד לרפרטואר, ביקשתי מדנה רשות להתארח בבלוג היפה שלה, ולהעשיר אותו בעוד כמה רעיונות לפעילויות עם ילדים בחורף.

בנוסף להכנה הנפשית, הכנתי גם ערכות יצירה בבית מבעוד מועד. פשוט הלכתי לחנות היצירה הקרובה לביתי (פה בארה"ב, קרוב זה 20 דקות נסיעה), אבל המבחר, הוווו המבחר. תענוג. בכל מקרה לא קניתי משהו שאין להשיגו בארץ: היו שם מדבקות, חוברות עבודה, דפי יצירה, חרוזים, חוטים, קשים, דבק, מספריים, מנקה מקטרות, טושים, צבעים, קרפים, סול, חותמות, צבעי גואש ועוד ועוד.

חוק וסדר. הקופסאות הוחבאו בארון, והגדרתי שרק לאמא מותר להוציא את חומרי היצירה, ואסור לאף אחד לגעת בקופסאות. לפני כל יצירה הוצאתי רק את המרכיבים של אותה יצירה. לדוגמא, אם החלטנו לצבוע דף מהחוברת, תלשתי את הדף מהחוברת ושמתי על השולחן יחד עם צבעים ומדבקות, אחרי שצבענו, הדבקתי על הקיר של החדר של תמר את הדף הצבוע. אם החלטנו להכין שרשרת פרחים, אז הוצאתי רק את החומרים של השרשרת על השולחן. כך שמרתי על החומרים שלמים, מסודרים, ולא בלבלתי את תמר עם "עושר מופרז" של חומרי יצירה. הפעילויות מתאימות לרוב לילדה בת 3 וחצי, אבל מכיוון ויש גם אפרוחית בת שנה וחצי שמסתובבת לנו בין הרגליים, הפעילויות הותאמו גם לה, לרוב. כמובן, שבגיל שנה וחצי הכל נכנס לפה, ולכן עשר עיניים צריכות להיות על הפעוטה, כשמדובר בחרוזים ובחלקים קטנים. (לפעמים גם עשר עיניים לא הספיקו לי).

חוברות יצירה. החוברות כללו השלמת ציור על ידי העברת קו ממספר למספר, צביעה על פי הוראות של צבע, ספרים בסגנון "איפה אפי", הדבקת בגדים לבובה ועוד. פרט לחוברות שהבאתי מהארץ לא ידעתי מה לקנות בארה"ב, ולכן נעזרתי בהמלצות של חברה טובה שגרה פה. אין מה לומר, החוברות היו הצלחה. בד"כ את החוברות מילאנו לבד, כשהקטנה כבר ישנה, כך יכולתי להעניק לתמר יחס אישי. לאמהות ממש משקיעניות, אפשר להוריד מהאינטרנט תמונות וחוברות כאלו שעובדות על כישורי למידה. תמר מאוד נהנתה מתשומת הלב של אחת על אחת, זאת הפעם הראשונה שאני יושבת איתה ומסבירה לה איך לגזור, או איך לצבוע בצבעי גואש, או איך לצבוע מבלי לצאת מהקווים.

הכנת שרשרת פרחים. אמנם רכשתי את כל החומרים מוכנים, אבל אם הייתי יודעת שזה מה שיש בערכה, לא הייתי טורחת לקנות, אלא פשוט הייתי לוקחת חוט לבן רגיל, קשים שחתכתי לרצועות קטנות, חרוזים, חותכת כל משטח קל ונעים כמו סול או בריסטול או נייר בצורת פרחים ביד חופשית – וזהו, כל מה שצריך זה לחבר את החרוזים והפרחים על החוט. פעילות מאוד קלה ונחמדה, שמוסיפה הרבה צבע ליום סגרירי וקר. אח"כ הלבשנו את תמר בתחפושת של נסיכה והמצאנו סיפור על הנסיכה והשרשרת. זאת פעילות שמתאימה גם לימי הולדת בנושא הוואי, או נסיכות, או יומולדת ספא.

מדבקות. מדבקות זה עולם ומלואו! יש לנו מדבקות מכל הסוגים ומכל המינים. אני הכי אוהבת להמציא סיפורים למדבקות. לדוגמה "המדבקה שחיפשה את המצח". לוקחים מדבקות ומחפשים באמצעותן את המצח. כל הגוף מכוסה במדבקות מבולבלות שמוצאות את איברי הגוף, ולבסוף גם את המצח. אחרי שהבית כולו התמלא במדבקות, הוצאתי חוברת של מדבקות רב פעמיות (מדבקות מניילון ללא דבק) של מליסה אנד דאג, שכוללות 5 רקעים שונים על פי נושא (דינוזאורים, חיות משק, אוקיינוס, ג'ונגל, גן חיות). את הרקע הדבקתי על החלון של המרפסת. מכיוון שהוא קטן מדי להדבקת כל המדבקות שיש בערכה, המשכנו להדביק על החלון את הדמויות, וגם חיברנו לכל דמות סיפור. היה לנו חקלאי שכחן, דחליל שלא הפחיד את הציפורים, חזיר מבולבל שרצה לעוף, "פרה אמא ופרה תינוקת שרוצה לינוק" (ציטוט של תמר), כרוב עגול שרצה לזלול ותרנגולת מבולבלת שאהבה לסרק את הכרבולת.

משחקי פעוטות וחרוזים. נכון, הכותרת היא סוג של אוקסימורון. צריך לשמור טוב טוב על הפעוטה שלא תבלע את החרוזים ולוודא שהם גדולים יחסית. ראיתי שנעה הקטנה (בת שנה וחצי) הייתה מאוד מתוסכלת משרשרת הפרחים, מכיוון שהחוט ברח לחרוזים. הוצאתי את מנקה המקטרות ואת החרוזים ונתתי לה להשחיל. היא הייתה מאושרת. מכיוון שמנקה המקטרות קשיח והאחיזה בו הרבה יותר נוחה, שיעור ההצלחה  בהשחלת חרוזים היה גבוה. אח"כ הוצאתי תבנית של קאפקייקס וזה העסיק את נעה למשך כמה דקות ארוכות רק למלא את התבנית בכל החרוזים. היא בעיקר נהנתה להכניס את הידיים לתוך הדלי, עמוס החרוזים, ולקשקש בחרוזים. כנראה שזה קטע סנסורי שנעים לתינוקות (כמו האהבה שלהם לחול).

בכלל, תבנית של קאפקייקס היא נהדרת לכל סוג של פעילות עם אביזרים קטנים כמו פונפונים, חרוזים, אטבים, קוביות – פשוט לתת לפעוטות להכניס ולהוציא. עוד משהו שגיליתי, לקחת כל קופסא שאפשר להרוס, לחורר אותה לגודל מתאים ולתת לילדה להכניס ולהוציא. לקחנו את הביצים מפלסטיק של פישרפרייס שיש לנו ואת מקלות הרופא מעץ, וחוררתי חור מספיק גדול כדי שהם יכנסו אליו. הילדה שיחקה בזה שעות. פעם, עשיתי את אותו הדבר עם בקבוק קולה: חתכתי אותו באמצע (כי בכל זאת, צריך להוציא את הצבעים משם אחרי המשחק), ניקיתי היטב, והדבקתי בחזרה עם דבק סלוטייפ. והיא הייתה צריכה להכניס צבעי קריולה לתוך הבקבוק. (אפשר גם פונפונים, אטבים או חרוזים).

הכנת שרשרת לבבות לחדר. גם את זה קניתי מוכן (הם מוטרפים פה בתקופה של הוולנטינס) אבל אפשר להכין בבית – פשוט לבבות מבריסטול מחוררים וחוט. זה כל מה שצריך. צבענו כל לב בצבע אחר, הדבקנו פונפונים ונצנצים ומדבקות, וצבענו בצבעי גואש (לימדתי אותה באותה הזדמנות על ערבובי צבעים, ומאז כל מה שמעניין אותה זה לערבב צבעים ולא לצבוע), ולאחר שסיימנו לקשט את כל הלבבות, השחלנו אותם על חוט ותלינו בחדר.

הכנת אוכל. וואו, כמה שאכלנו בשבוע הזה! היה טעים ונעים. לא יאמן כמה שהקטנות אהבו להתעסק באוכל. הכנו עוגיות מאוד קלות עם חותכנים של ספרות וצורות – את הקטנה לימדתי צורות (היא עדיין טוענת שלכולם יש שם אחד: א-ב-א), ואת הגדולה לימדתי מספרים. יותר נכון היא לימדה אותי: "אמא מה את לא מבינה? שמונה הוא יותר גדול משלוש כי הוא יותר שמן, ושש יש לו תינוק בבטן ותשע יש לו ראש בלון". אפשר למצוא כל כך הרבה מתכונים באינטרנט של עוגיות לילדים, כל מה שצריך זה לחפש. אני השתמשתי במתכון הראשון שיכלתי להתאים למה שהיה לי בבית. אה, הכי חשוב, כמובן – סוכריות "נוצצות" צבעוניות. הן עושות שמח, ומעסיקות את הקטנה בצורה מדהימה.

קישוט צנצנת עוגיות. הכנת העוגיות היה רק שלב א' של המשימה. בשלב ב' הכנו להן בית נעים ויפה. בתור נושאת גנים פולנים, אני לא יכולה לזרוק צנצנות. לרוב אני רק מאחסנת אותן בארונות ובקושי משתמשת בהן, אבל לזרוק אין לי לב. אז שלפתי מהארון את אחת הצנצנות שהתחלנו לאסוף (במקרה זה של רוטב הבולונז) ושטפתי שוב במים חמים (לפעמים נשאר קצת ריח). לקחנו כל מה שהיה לנו זמין: פרחי סול, פונפונים נוצצים של קריסמס, ופונפונים רכים, והדבקנו הכל לצנצנת עם דבק חם. התוצאה: "מאסטרפיס".

הכנו גם מאפינס. אני מאוד אוהבת להכין מאפינס כי בד"כ זה עוזר לי להיפטר משאריות של ירקות / פירות שאי אפשר לאכול אותן במראה הטבעי שלהן….. וזה מאוד קל להכין והאפייה קצרה בד"כ. הכנו מאפינס תירס, מאפינס כרובית (לא הייתה לזה הצלחה מרובה) ומאפינס טונה עם קטשופ.

גם לאמא טובה יש גבולות. כשנשבר לי, והייתי עייפה, והיתי צריכה את המנוחה שלי, "תקעתי" את הבנות מול הדיוידי. אבל לא סתם כך, אלא פינקתי אותן בפיקניק מהסרטים. הכנו פופקורן ביחד במיקרו, לקטנה הוצאתי מקלות גבינה במקום הפופקורן, ונשנשנו מול הטלוויזיה. הגדולה הרגישה מאוד מאוד מיוחדת. "אמא תראי אני כמו אבא…". ממממ מעניינת הנקודה הזאת. אני לא יודעת אם הן שמו לב, אבל לי היה חסר הכלב שלנו שנשאר בארץ אצל אחותי למשמרת, שיגניב לעצמו פופקורן מהקערה.

אח"כ גיליתי שגם לדיוידי יש יתרונות לא רעים, פרט לעובדה שיש דיסקים שמלמדים צורות ומספרים וצבעים ושירים נחמדים מאוד, הדיוידי העסיק את הקטנה במשך 10 דקות לפחות, דווקא כשהוא היה מכובה. היא ניסתה לתפוס את העיגול של המכשיר. והגדולה צועקת ברקע "נעה, עכשיו זה סגול, עכשיו זה ירוק, עכשיו זה כחול".

אמבטיה. באחד הימים הקטנה תפסה שפעת. ואז הייתי צריכה לעשות לה מקלחת כדי להוריד לה את החום. גיליתי שגם מקלחת זאת דרך מצוינת להעביר את הזמן. כמובן שמילאתי את האמבטיה במלא מלא "קצפת" כמו שתמר אומרת, והן פשוט היו מאושרות. לפעמים זה מפליא אותי כמה, שבעצם, הילדים לא צריכים כלום, קצת מים, סבון, בועות, קצף – כל כך פשוט. נכון, קור כלבים בחוץ, אבל בבית חם ונעים ולכן עשינו בחופשה הזאת שתי מקלחות ביום.

סינדרלה שלי. להיות שבוע שלם בבית, אומר המון ארגונים וסידורים שוטפים, ניקיון הבית, סידור כלים, כביסה, במקום לחכות עם כל המטלות האלו לסוף היום, או לרגע שבו הבנות הולכות לישון צהרים (מראש הודעתי לגדולה שכל יום בצהריים תהייה שעת שינה, כך שעם הכנה מראש היא הסכימה לישון). הכתרתי את הגדולה כעוזרת של אמא או ליכלוכית הבית, והיא פשוט הייתה לשוליה הטובה ביותר שיכלתי לבקש. היא כל כך שמחה לשאוב אבק, לסדר שולחן, לפנות מהשולחן, להכניס לכביסה, לשים את ג'ל הניקוי במכונה, ועוד. היא הרגישה גדולה ועצמאית. בסוף היום הנסיך האבא הגיע והתחתן איתה, (לא לפני שהם שאבו אבק כמובן). יש לצאת מנקודת הנחה שהניקיון הוא לא בדיוק הניקיון שחולמים עליו, אבל לפחות הבית קצת יותר מסודר, ואין יותר מדי סידורי בית אחרי נוהל הלילה. והכי חשוב מבחינתי, הילדה לומדת שהבית לא מסתדר מעצמו, אלא זה חלק מהאחריות של כל בני המשפחה. (ושוב לעניין של הכלב הגרגרן החסר – מי לעזאזל המציא את האורז והפתיתים, הדברים האלו לא מטאטאים בשום צורה).

לצאת החוצה. היו כמה פעמים שדווקא הקטנה רצה לכיוון של הדלת וצעקה אבא אבא, זה לא שהיא חיפשה את אבא, היא פשוט רצתה לצאת. החלטתי שלא נורא שקפוא בחוץ, ובגלל שהשמש הציצה לרגע והאירה לנו פנים (לא חיממה אבל לפחות משהו), צריך קצת להתאוורר. פשוט מתלבשים טוב. טוב מאוד. מאוד. גרביונים, טיץ, חליפת סקי, גופיה, חולצת טריקו, חולצה, סוודר, מעיל, כפפות, כובע והופ לגינה הקרובה לבית. היה נהדר. 20 דקות של שפיות. ואויר צח. ואף נוזל.

בלילה שאחרי תמר רצתה שוב לצאת החוצה, אבל היה כבר מושלג. היא ידעה למי לפנות "אבא בוא נעשה גליצ'ה", והם היו שעה וחצי הלוך ושוב בשלג. זאת באמת חוויה חד פעמית. מה שכן, כשאין שלג אפשר תמיד לעשות משחק שלוליות. ליד הדירה שלנו בארץ יש מלא שלוליות (השורשים הרימו בשכונה את הרצפה ותמיד נוצרות שלוליות) ותמר אהבה לקפוץ משלולית לשלולית – פשוט צריך לקנות מגפיים ולעשות סוויץ' בראש ולדלג.

חוזרים לגן. בלילה לפני שחזרנו לשגרה המבורכת, החלטתי לא להקריא לתמר סיפור לפני השינה, אלא לבקש ממנה שתסביר לי מה עשינו בשבוע האחרון, ממה היא הכי נהנתה, ומה הייתה רוצה שנעשה שוב. כך יכולתי גם ללמוד ממנה מה עשיתי טוב, ומה פחות טוב, וגם הזכרתי לה דברים שהיא שכחה. אחרי שעברנו גם בבוקר בדרך לגן על רשימת האוצרות שהכנו במהלך כל השבוע, היא הלכה למיס מרים, וסיפרה לה שהיא הכינה עוגיות בחופש וראתה המון דיוידי… מזל שצילמתי, אני כבר שולחת למיס מרים תמונות מהחופש שתפסיק להסתכל עלי בתור האמא המזניחה של הכיתה.

פיטוטי: תודה יונית! יונית נמצאת כרגע ברילוקיישן בבולטימור עם המגדלור ושתי הבנות שלה. היא כותבת במקביל בשני בלוגים מדהימים: הראשון, אמאעובדת הוא בלוג אישי וכנה שאני מאוד נהנית לעקוב אחריו, ותמיד מרגש אותי, והשני the web butterfly effect שבו היא חוקרת את התפתחות הבלוגים והניו מדיה במסגרת התזה של התואר השני שלה. חוץ מזה יונית היא קסם של בן אדם וחברה טובה, ואני מקווה מאוד שנראה אותה פה עוד הרבה!

*** אם כיף לכם פה, תבואו שוב! תוכלו להירשם לקבלת עדכונים במייל, בתיבה מצד שמאל למעלה ***

7 תגובות על פעילויות לילדים כשקפוא שם בחוץ

  1. מעלף ויפה!
    חיבוק לשתיכן (דנה ויונית)

  2. מאת יונית‏:

    סיגל תודה על הפרגון!!!

  3. פינגבאק: אמאעובדת | אמאעובדת בתור צוות הווי ובידור

  4. מאת דורית‏:

    יונית את מהממת! נותנת השראה לכווולם וגם מדברת ב"גובה העיניים".
    אהבתי. אהבתי. אהבתי.

  5. פינגבאק: אמאעובדת | מסיבת יום הולדת יצירה לתמר בת ארבע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *