מה זה ילידים דיגטליים?! (חלק א')

אם אתם קוראים את הפוסט הזה, סיכוי טוב שיש לכם כמה כאלו: ילידים דיגיטליים. מה זה אומר ילידים דיגיטליים? ומה עושים איתם? בשביל לענות על השאלות החשובות האלו, הלכתי לכנס שיזמה חברתי הבלוגריסטית – יונית צוק, בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי שהזמין מומחים שונים בתחום להרצות לנו.

את סדרת ההרצאות פתח דרור גלוברמן. אתם בטח מכירים אותו מתכנית הלילה "אנשים" אבל הוא איש רב פעלים וערוצים בדיוק כמו נושא ההרצאה שלו: דור ה – Z. אני חייבת לומר שבתור אחת שחשבה שהיא מכירה וחיה את המדיה הדיגטלית, הייתי די בהלם ממה שהיה לו לספר לנו. הייתי מרותקת להרצאה שלו, ישבתי וכתבתי כל מילה בעוד הברכיים שלי התחילו לרעוד ממה שמחכה לי מעבר לפינה. או לפי מה שדרור טוען, כבר בשנה הבאה כשבנותיי יעלו לכיתה א'. אבל אני מקדימה את המאוחר. מה זה, מי זה דור ה – Z? אלו אנשים שנולדות החל משנות ה – 90 ועד 2010. כלומר היום הם בני 5 ועד אחרי צבא. קוראים להם "digital natives" כלומר "ילידים דיגיטליים", כי הם נולדו לתוך מציאות של מסכים זמינים בכל מקום. המציאות הזו משפיעה על מבנה האישיות שלהם, על הדרך בה הם מתחברים ומתקשרים עם בני גילם ועל הדרך בה הם מבלים את שעות הפנאי שלהם. אז בואו נכיר אותם:

מולטי טאסקינג מול שטחיות. הילידים הדיגיטליים רגילים לנהל את עצמם בהמון פלטפורמות במקביל (פייסבוק, וואטס-אפ, אינסטגראם יו-טיוב ועוד). הם יכולים להתמודד עם המון אינפורמציה במעט זמן, אבל לא עם מסרים מורכבים שמצריכים הבנה והתעמקות בדקויות. הם רגילים לברור מה מתאים ורלוונטי להם מתוך ערמות של אינפורמציה שמגיעות אליהם. הם חייבים כל הזמן גירוי, אחרת ישתעממו. הם עוברים מעניין אחד לאחר במהירות אבל תמיד מתעניינים, לומדים וקולטים דברים חדשים בזריזות ובקלות. מבחינתם אין דבר כזה ״לא יודע״, כי הרי תמיד אפשר לבדוק בגוגל. הם מבינים שעל כל שאלה יש תשובה בהישג יד ובאופן מיידי. מבחינתם, אין סיבה לזכור דבר כי כל המידע שבעולם נגיש בכמה לחיצות כפתור. מה שחשוב זה לדעת איך למצוא את המידע הזה, ובזה הם מומחים. אולי תופתעו לדעת שגם באנגלית הם שולטים טוב יותר מאיתנו.

ילידים דיגטלים 11

{מקור התמונה}

חברה, חברים ופנאי. הילידים הדיגיטליים הולכים ומאבדים מיומנויות תקשורת בסיסיות ועלולים לפספס דקויות של שפת גוף ומימיקה. מכיוון שרוב התקשורת שלהם נעשית בדיגיטל – שם, הם דווקא כן רגישים לניואנסים. למשל להבדלים במשמעות שבין מספר ה – "חחח…" יש להם ז'רגון שלם שהולך ומשתכלל. החיים החברתיים שלהם מתקיימים בעיקר בתוך המכשירים הדיגיטליים והם כמעט ולא יורדים לרחוב לשחק. דרור טען שילדים שאין להם סמארטפון או מסך בחדר פשוט מתביישים ומרגישים מנותקים חברתית. אם כל החברים מחוברים 24 שעות ואתה לא ״שמה״ אתה בעצם בתוך בועה חברתית. מבחינתם אין הבחנה בין ״און ליין״ ל״אוף ליין״ החיים מתרחשים בשניהם בו זמנית.

ילדים ואינטרנט 2

אני במרכז. הם לא רק צרכני תוכן, הם גם יצרני תוכן: טקסט, תמונות וסרטונים. התוכן שכל אחד יוצר ומעלה מגדיר את האישיות שלו. תראה לי את הפרופיל שלך ואדע מי אתה, מהם קורות החיים שלך. בזה אתה נמדד, זה קובע את הסטטוס החברתי שלך. הם יודעים היטב שבן זוג או מעסיק פוטנציאלי יוכל לראות זה בעתיד, ולכן מנהלים את התדמית הציבורית שלהם בקפידה. סוג של יחסי ציבור אם תרצו. כל פיסת חוויה שעוברת עליהם במהלך היום, שוקלים האם כדאי לי להעלות, או לא. דוגמה לכך אלו תמונות הסלפי: אני מצלם את עצמי ומעלה את זה. המטרה – להיות במרכז, לקבל פידבקים בצורת לייקים או תגובות. זה מודד את ההצלחה שלך, את המקובלות שלך, מה חושבים עליי? אין דבר כזה פרטיות או אנונימיות. דווקא מי שלא נמצא ״שם״ נראה חריג.

ילדים ואינטרנט 1

אחרי שראינו את הסרטון הזה, הרגשתי שאני קצת יותר מבינה אותם והרבה פחות שופטת:

בפוסט הבא – אילו סכנות מחכות לנו ולילדים שלנו ברשת ואיך לעזאזל מתמודדים איתן?

תגובה אחת על מה זה ילידים דיגטליים?! (חלק א')

  1. פינגבאק: מה זה ילידים דיגיטליים? (חלק ב') | פיטוטי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *